"זה דורש ממך להסתגל להרבה דברים. קודם כל, השעות שלך משתנות. אם היית רגילה לישון עד הצהרים ולצאת לעבוד בשבע-שמונה בערב עד ארבע בבוקר ואז גם משתמשת במשהו ובסוף הולכת לישון כשאנשים אחרים קמים לעבודה, פתאום גם את צריכה לקום בשעות האלה ולכן עליך לתכנן את כל חייך מחדש".
זו רק אחת הדוגמאות שנועה אהרונהיים שוורץ, עובדת סוציאלית בעמותת הופ סנטר, מביאה כדי להסביר מהו בעצם שיקום תעסוקתי. "זה גשר", היא ממשיכה. "זה לא שיום אחד מישהי קמה בבוקר ואמרה לעצמה שזהו, היא מפסיקה לעבוד בזנות. מדובר בתהליך שדורש הרבה השקעה, מאמץ ומוטיבציה. למשל, להתחייב פעמיים בשבוע להגיע בבוקר לקורס תעסוקה מיטיבה, לקחת חלק פעיל בסדנאות ושיחות. שיקום תעסוקתי הוא קודם כל תהליך".
עד כמה סדר היום הוא חשוב?
"הוא קריטי לא רק בזמן הקורס אלא לאורך כל תהליך הליווי. אחד הבוגרים שלנו מצא לעצמו עבודה באבטחה. כשהוא הגיע לפגישת ליווי כדי לספר לנו על כך, הצבנו בפניו שאלה, מה זה בשבילו לעבוד בלילה? כי עבודה בלילה זה מפגשים עם טיפוסים מאד מסוימים, לפעמים מהחיים הקודמים. והאם זה יגרום לו להרגיש בטוח?"
כל כמה חודשים נפתח מחזור חדש של קורס תעסוקה מיטיבה במקומות שונים בארץ. מתחילת המלחמה התקיימו 2 מחזורים בחיפה (בשיתוף עם תוכנית אופק נשי) ועוד אחד בבאר שבע (בשיתוף עם תוכנית הרדוף בהפעלת קבוצת רמות). בחודש אוגוסט 2024 נפתח מחזור נוסף בתל-אביב.
בבניין בדרום תל-אביב, בחדר מואר עומד שולחן גדול, סביבו יש כיסאות. בחדר יש גם עציצים, לוח כתיבה ומסך טלוויזיה גדול, להקרין עליו מצגת. מהצד זה נראה כמו חלל לסדנאות כתיבה או קבוצת לימוד. ובכן, מי שמגיעים לשבת סביב השולחן פעמיים בשבוע לומדים לכתוב קורות חיים ומכתבים נלווים, לתכנן את הזמן ואת התקציב, להתלבש לעבודה, לדבר עם אנשים ולהיות קשובים.
נושא הקשב הוא חשוב כי בנוסף להקשבה לאחרים צריך להיות גם קשוב או קשובה לעצמך. "העיסוק בזנות כולל הרבה פעמים ניתוק מעצמי וניתוק מהגוף", מסבירה נועה. "בתהליך שיקום תעסוקתי אנחנו ממש מנסות בזהירות לגרום למשתתפות ולמשתתפים להתחבר בחזרה לעצמם. למשל, בסדנת ניהול זמן, אחת המשימות היא למלא את שעות היום בסוגי פעילות שונה: עבודה, לימודים, שינה, פנאי. ואז אחת המשתתפות אמרה שאין לה מושג מה לכתוב בחלק של הפנאי, כי היא לא יודעת מה היא אוהבת לעשות".
עוד נושא שלומדים מחדש בקורס הוא ויסות הכעסים. כתוצאה מהניתוק, מהטראומה והמחיקה העצמית, כשהכעס מציף, כמעט תמיד לא ברורה הסיבה. וכן, צריך להתחבר לעצמך מחדש גם כדי לכעוס נכון.
"אנחנו מדברות בקורס הרבה על כישורי החיים – יש דברים שעושים בעבודה או בלימודים ויש דברים שעושים מחוץ לשעות העבודה או הלימודים", ממשיכה נועה. "למשל, לשבת בטלפון תוך כדי שיעור. הרבה פעמים זה גם היעדר מודעות עצמית, ששוב מחזיר אותנו לעניין של ניתוק. תיארנו באחת הסימולציות מקרה בו מישהי קמה באמצע יום העבודה ופשוט עוזבת. ברור שכולם אמרו שזו לא התנהגות מקובלת. אבל איך היא שונה מלשחק בטלפון כשיש מישהי מולך שמדברת, לא משנה אם זו מרצה, או בוסית".
בקורס לומדים המון על דינמיקה קבוצתית, על איך לדבר עם אחרים, לנהל דיון ולהקשיב. למשל, איך לדבר עם הממונים עליך, איך לבקש להחליף משמרת או להודיע על אי הגעה לעבודה. אפילו איך להתלבש לראיון עבודה או לפגישה בבנק. נושא התקשורת וההתנהלות במקום העבודה, עם הממונים או עם קולגות, עולה גם אחרי הקורס, תוך כדי פגישות ליווי שהן מסגרת המשך ומתקיימות פעם בשבוע או פעם בשבועיים. גם הבוגרות והבוגרים שכבר מתנהלים באופן עצמאי ולא מגיעים לפגישות ליווי קבועות, יודעים שהופ סנטר היא המקום להגיע אליו כדי להתייעץ וכדי לבקש עזרה במידת הצורך.
"נושא המחויבות לתהליך השיקום הוא כמו מעקה שמאפשר לעבור את "הגשר" הדמיוני, גם כשעוד לא ממש רואים את הצד השני - החיים העצמאיים, ללא תלות, עם תוכנית ברורה להגשמה עצמית", מסכמת נועה.
**
גם בימים אלה אנחנו ממשיכות לפתח את שיתופי הפעולה הקיימים וליצור שיתופי פעולה חדשים כדי לאפשר לכמה שיותר שורדות ושורדי זנות לקבל את סיוע העמותה ולהשתתף בקורס הכשרה לתעסוקה. אבל שיתוף הפעולה החשוב ביותר הוא אתם, העוקבים הנאמנים שלנו, שממשיכים לתרום לנו גם בתקופות מאתגרות. בזכות התרומות שלכם פעילות העמותה תמשיך להתרחב.
Comments